איך מחשבים מזונות במשמורת משותפת על פי ההלכה החדשה הדפסה
דירוג משתמש: / 0
גרועהכי טוב 
חוקים חוזים ומשפטים עורכי דין - אחר משפטים
השיעור נכתב על ידי : עו"ד אברהם זאדה הרפז   
שלישי, 21 אפריל 2020 13:06

מתגרשים רבים מחפשים מחשבון מזונות שיבצע עבורם חישוב מזונות ילדים אשר ישולמו בגירושין. לדעתי לא ניתן לייצר מחשבון מזונות  לאור העובדה שכל שופט נוטה לפרש את הלכות בית המשפט העליון ואת החוק על פי פרמטרים שונים הרלוונטיים עבורו ועל פי השקפת עולמו – ולכן ישנה סטייה בפסיקת גובה במזונות בין שופט אחד למשנהו. לפיכך מי שמעוניין לקרוא מאמרים בנושא מזונות קטינים, ניתן לבקר באתר עורך דין גירושין בירושלים - ולקרוא מאמרים רלוונטיים בעניין מזונות.

במאמר אנסה לענות לציבור המתגרשים על שאלות בנושא מזונות ילדים על פי הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון – וכן לעמוד על השינוי שנקבע בפסק דין ביהמ"ש העליון בנושא שוויון במזונות ילדים – בעת משמורת משותפת.

ביולי שנת 2017 פסק ביהמ"ש העליון  את הלכת - בע"מ 919/15 הקובעת: שבמקרה שהילדים נמצאים במשמורת משותפת של שני ההורים והילדים הנם מעל גיל 6 - גובה מזונות הילדים יקבע על פי רמת השתכרותם של שני ההורים.

אם שני ההורים משתכרים ברמת השתכרות דומה - אזי ההוצאות הקשורות לקיום היומיומי של הקטינים יתקזזו בין שני ההורים ואילו יתר  ההוצאות האחרות יחולקו בין ההורים באופן שווה, באופן שהורה אחד משני ההורים, ירכז את התשלומים ואילו ההורה השני יעביר אל ההורה הראשון את חלקו בהוצאות.

להלן מספר דברים שנאמרו בפסק הדין זה אשר לוקטו על ידי עורך דין משפחה ירושלים : ביהמ"ש העליון בירושלים 919-15, 1709-15באופן שההחלטה הסופית קובעת:

" בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

להלן החלקים העיקריים מפסק הדין שניתן בנושא מזונות קטינים בעת משמורת משותפת:

השופט ע' פוגלמן:

כיצד יתחלק נטל מזונות ילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו, שלגבי שתיהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בהן כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

… דיוננו יעסוק במצב הראשון שבו הילד שוהה בביתו של כל אחד מן ההורים פרקי זמן זהים: 7 לילות ב-14 ימים או 15 לילות ב-30 ימים.

…….

דין המזונות הקיים מפר בבירור איזון זה שכן גם בנתונים אלה של משמורת פיזית משותפת הוא מחייב את יעקב להעביר לרחל את מלוא סכום הצרכים ההכרחיים עבור שלושת הילדים לתקופה של חודש שלם, מבלי לקזז בדרך כלשהי את ההוצאה הישירה שמוציא יעקב באופן ישיר עבור צרכים אלה. נניח כי יעקב יחויב בתשלום מזונות על הצד הנמוך, כך שבסך הכל, כולל מרכיב המדור, עליו לשלם לרחל סכום כולל של 3,000 ש"ח בחודש עבור הצרכים ההכרחיים של שלושת הילדים. כתוצאה מכך, בידי רחל יש עתה 6,500 ש"ח בחודש עבור צרכי הילדים, בעוד שליעקב נותרים 500 ש"ח בלבד. משמעות הדברים ברורה. בנתונים אלה, יעקב אינו יכול להיות צד למשמורת פיזית משותפת, שכן דלות אמצעיו תביא בבירור לפגיעה בטובת הילדים. זאת גם בהנחה שלכתחילה נמצאה המשמורת הפיזית המשותפת כעולה בקנה אחד עם טובת הילדים; ומשהראנו כי נתוני הפתיחה הכלכליים המקוריים של שני ההורים יכלו לאפשר אותה.

כאמור, סעיף 3(א) לחוק המזונות קובע כי דין המזונות של יהודים בישראל ייקבע על פי דינם האישי, הוא הדין העברי. עד היום, כנזכר לעיל, אומצה בפסיקתנו פרשנות לדין העברי שלפיה בגילאי 15-6 מוטלת על האב האחריות הבלעדית לסיפוק הצרכים ההכרחיים, דבר שברגיל מטיל עליו נטל כלכלי מוגבר. הצורך במתן מענה לקושי שמעורר הדין הקיים במקרים של משמורת פיזית משותפת הציף גם את קיומה של פרשנות מוכרת אחרת לדין העברי שלפיה בגילאים האמורים חבים שני ההורים בכלל מזונות הקטין, תוך שהחלוקה ביניהם תיעשה על פי יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כעולה מעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בבע"ם 919/15 ומהחלטת מועצת הרבנות הראשית בישיבתה ביום 30.11.2015, מדובר בפרשנות שיש לה תימוכין של ממש. אימוץ פרשנות זו, משמעו שינוי הדין הנוהג, כך שתחת החיוב הבלעדי המוטל על האב במזונות הכרחיים בגילאים האמורים תוטל האחריות לסיפוק כלל הצרכים – ההכרחיים ואלה העולים על כך – על שני ההורים.

ועתה אל עיקר ההסדר הקיים במזונות ילדים יהודים.

חובת אב לספק את מזונות ילדים ההכרחיים: גילאי 15-0

12.כלל היסוד שנקבע בפסיקתנו הוא כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק מזונות ילדים ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15

….

19.סיכום ביניים: כאמור בפתח הדברים, ההלכה המחייבת שנקבעה בפסיקתו של בית משפט זה היא כי אב יהודי חייב לספק את מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו בגילאי 15-0, ובכלל זה בגילאי 15-6, בעוד שהאם מצדה פטורה לגמרי מחובה זו. אשר למקורות החובה, בין הגילאים 6-0 מקור החובה הוא "מעיקר הדין" או "מדין תורה"; ואילו בגילאים 15-6 מושתת החובה על תקנת תש"ד ופרשנותה האמורה. ראינו גם כי ערב התקנת תקנת תש"ד חלה על האב חובה "רכה" יותר מכוח תקנת אושא, אשר הטילה חיוב הניתן לכפייה מדין צדקה בלבד עד לגילאי מצווה.

גילאי 18-15 ("גדולים")

20.כאמור לעיל, השאלה הניצבת במוקד דיוננו היא דין מזונות קטינים החל על ילדים יהודים בגילאי 15-6. עם זאת, להשלמת התמונה ראינו להזכיר כי לגבי גילאי 18-15, אין מחלוקת כי החיוב במזונותיהם הוא מדין צדקה – חיוב שאל טיבו נדרש מיד – וכי הוא חל באופן שווה על שני ההורים. זוהי גם העמדה שאומצה להלכה בפסיקתו של בית משפט זה (ענייןגלבר, בעמ' 20; ענייןפורטוגז, בעמ' 456).

היקף החובה במזונות ההכרחיים מעיקר הדין בגילאי 15-0

21.על פי פרשנותו המקובלת של הדין העברי, חובת האב במזונות "מעיקר הדין" – שהיא כאמור החובה החלה בגילאי 15-0, ובכלל זה בגילאי 15-6 – מוגבלת לגדר הצרכים הבסיסיים של הקטין בלבד….

כלומר, מדובר בחובה ששיעורה אינו נגזר מיכולתו הכלכלית של האב – שאז היקפה צפוי היה להשתנות בהתאם למצבו הכלכלי – אלא נובע מצרכיו המינימליים של כל ילד באשר הוא (שרשבסקי, בעמ' 381-379). בהתאם לכך נפסק כי מדובר בצורכי הקיום "ההכרחי ממש"

במרוצת השנים גיבשו הערכאות הדיוניות את גדר הצרכים ההכרחיים המינימליים. כנזכר לעיל, נקבע כי אלה כוללים צרכי מינימום כגון מזון, ביגוד והנעלה בסיסיים, חינוך פורמלי, ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות. את כל אלה מקובל לכמת בסכום של כ-1,400-1,300 ש"ח לילד יחיד … אם מדובר בכמה ילדים במשפחה חופפים חלק מסכום הבסיס כך שהסכום הכולל פוחת…בנוסף, הצרכים ההכרחיים כוללים גם את חלקם היחסי של הקטינים בעלות המדור של האם הכוללת את שכר הדירה ואת עלויות החזקת הדירה. חלק זה מכומת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מן הסכום המשולם על ידי האם … ועל האב להעביר לידיה דמי מזונות גם בגין רכיב זה.

מזונות מדין צדקה

23.עד כה עסקנו בחיובו המוחלט של האב במזונות ההכרחיים בלבד. בצד אלה, מכיר הדין העברי בחובת האב ליתן לילד מזונות נוספים על מזונות ילדים ההכרחיים אם ידו משגת, עד כדי רמת החיים שבה הורגל הילד ערב הפירוד או שלה הוא ראוי. חובה זו מכונה גם "מזונות מדין צדקה", והיא חלה מלידה ולאורך כל תקופת הקטינות, כאשר, כמוזכר לעיל, לאחר גיל 15 ועד לגיל 18 חלה חובת מזונות קטינים מדין צדקה בלבד…

24.הגם שהחיוב ב-מזונות קטינים מדין צדקה הוא חיוב משפטי של ממש, כנזכר לעיל, אכיפתו תתאפשר רק אם האב "אמיד" והקטין "נצרך", כך שאין לו מקורות פרנסה משל עצמו (שאוה, בעמ' 301-300). לצורך זה יחשב ההורה "אמיד" אם מצבו הכלכלי, לאחר שסיפק את צרכיו שלו, מותיר בידו מעות למתן צדקה…

אם כן, הלכה מושרשת בפסיקתו של בית משפט זה היא כי לעניין מזונות מדין צדקה האב והאם שווים הם.

….

יובהר כי "ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם מזונות ילדים, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות …

29.הצגנו עתה את הדין העברי הנוהג במזונות כפי שפורש עד כה בפסיקתו של בית משפט זה לצורך פרשנות סעיף 3(א) לחוק המזונות. סיכום הדברים הוא כדלקמן:

(א)      אב יהודי חב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים בגילאי 15-0. המדובר במזונות מינימליים ואחידים שאינם תלויים במצבו הכלכלי של האב, ונהוג לכמתם בסכום של כ-1,400-1,300 ש"ח עבור כל ילד. בנוסף, על האב לשלם את חלקם היחסי של הקטינים בעלויות המדור והחזקת המדור של האם. עלות זו מכומתת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מהעלות שבה נושאת האם.

(ב)      האב והאם שניהם עשויים להתחייב להוסיף על מזונות ילדים ההכרחיים מזונות נוספים מדין צדקה, עד כדי רמת החיים שבה הורגל הילד ערב הפירוד או עד כדי רמת החיים שלה הוא ראוי. ככל שיוטל חיוב כאמור, הוא יתחלק בין האב לבין האם על פי מפתח יחסי של הכנסותיהם מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

(ג)       גם כאשר האם חבה במזונות מדין צדקה אין בהם כדי להפחית מחיובו של האב מן מזונות קטינים ההכרחיים. כתוצאה מכך, בגילאים האמורים יחוב האב לבדו בתשלום מזונות ילדים ההכרחיים במלואם.

(ד)      בין הגילאים 18-15 חובת מזונות קטינים היא מדין צדקה בלבד ועל כן היא חלה במידה שווה על שני ההורים.

דיון והכרעה

55.כאמור, השאלה העומדת להכרעתנו היא כיצד ראוי לקבוע את חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם בגילאי 15-6. האם עלינו להוסיף ולדבוק בפרשנות שאומצה עד כה לתקנת תש"ד – המטילה את מלוא נטל מזונות קטינים ההכרחיים על כתפיו של האב – וזאת גם במקרים של משמורת פיזית משותפת? או שמא בשלה העת לאמץ פרשנות חלופית לתקנה, המשיתה את חיוב מזונות ילדים בגילאי 15-6 מדין צדקה על שני ההורים תוך חלוקת החיוב ביניהם על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות הכנסה משכר עבודה? …

57.במשך שנים רבות לא עוררה חלוקה זו של נטל מזונות ילדים קושי מיוחד, שכן היא התיישבה עם מצב הדברים השכיח בשעתו שלפיו נמסרה המשמורת הפיזית הבלעדית לידי האם, והאב זכה להסדרי ראיה בהיקף משתנה (שיפמן, בעמ' 274). במקרה כזה שבו האם מוציאה מכיסה את עלויות מזונות קטינים ההכרחיים בעוד שלאב אין הוצאות ישירות בגין הילדים, אך הגיוני כי האב יצא ידי חובת מזונות ילדים ההכרחיים החלה עליו על ידי תשלומם לאם, וכי בכך גם יבוא לידי ביטוי חלקו המתחייב בפרנסת הילדים. יוער כי גם היום הסדר של משמורת פיזית לא משותפת הוא הרווח, וזאת בין היתר, עקב חזקת הגיל הרך שכזכור מקנה את המשמורת הפיזית על ילדים קטינים עד לגיל 6 לידי האם בהיעדר נסיבות חריגות. כיוון שבפועל נמנעים בתי המשפט מלהפריד בין אחים בגילאים שונים בעת קביעת המשמורת הפיזית; ואף לא לשנות מרציפותה והמשכיותה של המשמורת הפיזית בחלוף השנים, הרי שלחזקת הגיל הרך כוח משמעותי יותר מכפי שנראה במבט ראשון והיא נוטה לקבע הסדרי משמורת פיזית בלעדית בידי האם לאורך זמן …

עיקרון השוויון

102.טענה מרכזית הנשמעת בהקשרנו היא כי הדין הקיים המחייב את האב לבדו בתשלום מזונות ילדים ההכרחיים של ילדיו בגילאי 15-6 הוא דין מפלה המבחין בין האיש לבין האישה מחמת מינם – לרעת הגבר. …

108.לדידי, אין מנוס מן המסקנה כי הדין הנוהג במזונות המבוסס על פרשנותה הנוכחית של תקנת תש"ד הוא דין מפלה. … כדי להגשים מטרה זו נדרש כי החבות במזונות תקבע על בסיס בחינה פרטנית של נסיבות המקרה, בדגש על בחינת נתונים הנוגעים ליכולתו הכלכלית של כל אחד מן ההורים; ולהיקף ההוצאה הצפוי מצדו עבור צרכי הילד, בזיקה להיקף המשמורת הפיזית המסורה לו.

121.אם לסכם עד כה, בהיעדר טעם ענייני להבחין בין האב לבין האם לעניין החיוב במזונות ההכרחיים בגילאי 15-6, אין מנוס מן המסקנה שהדין הקיים הוא דין מפלה על יסוד הנחות מכלילות וסטריאוטיפיות אשר לחלוקת התפקידים המגדרית בין האיש לבין האישה לאחר הגירושין. …

124.זאת ועוד, הגם שבמרבית המקרים מצבה הכלכלי של האישה נחות משל הגבר והוא זה ששימש כמפרנס העיקרי במהלך הנישואין, אין להתעלם מכך שבמספר לא מבוטל של מקרים מצבה הכלכלי של האישה לא ייפול מזה של הגבר ואף יעלה על שלו. ….

139.הנה כי כן, רק לאחר שהתבססה תמונה עובדתית מקיפה ורחבה בנוגע למשפחה המסוימת ולהתנהלותה בשנים שעובר לפירוד כמו גם בתקופת הפירוד; ורק משנמצא כי המשמורת הפיזית המשותפת היא שתגשים את טובת הילד בנסיבות המקרה – תקבע משמורת פיזית משותפת. יש לשער אפוא כי במסגרת בחינה קפדנית זו ייחשפו אותם מקרים שבהם רצונו של האב במשמורת פיזית משותפת אינו כן, אלא יסודו ברצון להפחית מדמי מזונות ילדים, או מקרים שבהם הסכמת האם למשמורת פיזית משותפת נולדה עקב ללחץ בלתי הוגן מצד האב במסגרת הליך הגירושין, כשהדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובת הילד. על בתי המשפט הבוחנים שאלה זו להיות ערים היטב לחשש האמור.

……

דעתי היא אפוא כי האיזון בין מכלול השיקולים שעליהם עמדנו תומך באימוץ פרשנותה החלופית של תקנת תש"ד שלפיה בגילאי 15-6 תחול על שני ההורים האחריות למזונות ילדים מדין צדקה, וכי חלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה, כמו גם יתר נסיבות העניין.

סטייה מתקדים מחייב

143.אכן, בקביעה זו יש משום סטייה מן ההלכה הנוהגת עמנו מימים ימימה. הגם שבית משפט זה אינו קשור בתקדימיו שלו (סעיף 20(ב) לחוק-יסוד: השפיטה) סטייתו מהם תיעשה בזהירות רבה, ורק כאשר השיקולים התומכים באימוצה של הלכה חדשה עולים במשקלם ובחשיבותם – ובמידה ניכרת – על השיקולים המוכרים היטב בדבר ודאות הדין ויציבות משפטית…..

144.במקרה זה הונחה לפתחנו שאלה שלא נבחנה משך תקופה ארוכה ושלגביה נחלקו הדעות בערכאות השונות, כפי שהוצג בראשית הדברים. קביעת מזונות היא עניין שביום-יום בערכאות הדיוניות, ובהיעדר חקיקה מסדירה, חוסר האחידות בפסיקה דורש מענה והכרעה. בסוגיה שבה עסקינן, חלו תמורות חברתיות וכלכליות שעליהן עמדנו. לפיכך, על בית משפט זה לבחון מחדש את הפרשנות הנוהגת כדי לגשר על הפער בין המשפט לבין החיים (ברק,242). הדרך לעשות כן, תוך סטייה מן הפסיקה הנוהגת, היא במותב מורחב בבית משפט זה ….

מן הכלל אל הפרט

145.משאמרנו כל זאת, אציע לחבריי כי נחזיר את הדיון בשני ההליכים שלפנינו לבתי המשפט לענייני משפחה כדי שישובו ויידרשו לקביעת חלוקת נטל מזונות קטינים בין בני הזוג, בשים לב למאפייניו הייחודיים של כל מקרה, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק דיננו זה.

……

סוף דבר

147.התכנסנו בהרכב מורחב כדי לבחון אם בשלה העת לסטות מן ההלכה הנוהגת לגבי מזונות ילדים בגילאי 15-6 הנתונים במשמורת פיזית משותפת. ראשיתו של המסע בתובנה כי במקרים של משמורת פיזית בגילאים האמורים, הדין הקיים – המחייב את האב בנשיאה בלעדית במזונות ההכרחיים – עלול להותיר את האב בלא המשאבים הדרושים לו כדי להבטיח את רווחת הילד ואת טובתו עת הוא שוהה עמו, כמו גם ליצור קושי כלכלי ממשי עבור האב עצמו. ……

לפיכך, לו תשמע דעתי נקבע כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

———————————

הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן.

בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה.

________________________________________

 

כותב המאמר הנו עורך דין תביעת מזונות ירושלים העוסק כלל סוגיות דיני המשפחה: מזונות, משמורת, צו הרחקה וצו הגנה.

המאמר וצירוף הפסיקה כפופים לשינויי טקסט שבוצעו ע"י כותב המאמר אין להסתמך על נוסח פסק הדין בעת ציטוט מפסה"ד כפי שנכתב במאמר זה



עוד מכותב זה
עוד מאמרים מכותב זה
אחר משפטים
כן, בית המשפט קבע כי לידועה בציבור חלק בדירה הרשומה על אף שם בת הזוג הקודמת. יוצר: עו”ד אברהם זאדה הרפז - עורך דין גירושין בירושלים העוסק...
חוקים וחוזים
חשיבות הסתייעות בעורך דין בייצוג בוועדת ערר מחוזית: ניהול הליכים משפטיים בכלל, ו- ייצוג בוועדת ערר מחוזית בפרט, דורשים בקיאות במספר...
חוקים וחוזים
מדוע פסל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים צוואה בעדים שנחתמה ברכב? מהם המבחנים הצורניים שקבע בית המשפט לפסילת צוואה – התנגדות לצוואה....
חוקים וחוזים
צווים לתמודדות עם סיטואציה של אלימות במשפחה: אם נקלעתם לסכסוך בין אנשים שונים אם בתוך המשפחה או מחוצה לה, כתבה זו תעשה לכם סדר בעניין....
דיני נזיקין
לעיתים נגרמים נזקים לאדם או לגוף מסויים, אולם, לא כל נזק  – יכול להוות עילה לתביעה בגין הנזק. כאשר נפגעים, אם בתאונה או עקב כל רשלנות אחרת ,...
עוד בנושא
מאמרים קשורים
ביטוח חיים
  מחפשים בנות למטרות של הנאה? הצטרפו לחדרי הצ'אט המיוחדים שלנו. שם תמצאו את הבחורה הנכונה. שיחות סקס שיחות סקס? לא רק לאנשים חרמנים חסרי...
דרושים, משרות, קבלה לעבודה
רוצים לבנות על עבודה מהבית ולסדר לעצמכם עתיד? אחד הדברים שאתם חייבים לדעת ולעשות, לא רק בשם ההיגיון והביטחון הכלכלי שלכם לעתיד אלא אפילו...
מחשבים
אם אתם מחפשים או לפחות מעוניינים לחפש עבודה מהבית בעולם האינטרנט אבל אין לכם מקצוע נדרש או ידע רלוונטי בעזרתו תוכלו להתברג למשרות שונות,...
עסקים כללי
מזג האוויר החורפי בישראל הוא כייפי נותן לרובנו הפסקה מימות הקיץ החמים. במהלך החורף אנו נוטים יותר להשתמש יותר במכשירי אלקטרוניקה כמו דוד...
עיצוב וצילום
דווקא בימים האלו שמשבר הקורונה לא מאפשר לנו לחגוג אירועים גדולים, האירועים הקטנים הם אלו שתופסים מקום של כבוד והפכו להיות הטרנד החדש,...
מאמרים אחרונים
מאמרים אחרונים
עסקים כללי
מי אמר שעסק שנפגע מהקורונה חייב להיסגר ? ערן כהן, MBA, יועץ לעסקים   בעל עסק ? מנהל חברה ? איך אמרו לנו אחרי הטירונות – קשה בעסקים, קל בקרב...
פרסום באינטרנט
ישנם מספר מצבים שונים אצל יזמים ובעלי עסקים ומספר פעולות נדרשות ניקח לדוגמה בעל עסק אשר בנה ועמל על העסק שלו וגם בנה אתר אינטרנט ולא הלך...
רכב ותעופה
אוהבים שיחות על מכות במהלך הסקס? שיחות סקס תמצאו עשרות נשים שיהפכו אתכם לעבדים בסוף הערב. פרטים נוספים באתר. ...
מדינה וחברה
אחרי ספירת הקולות וגם ספירות חוזרות שהוגשו, נראה שהבחירות בארצות הברית הוכרעו. ג'ו ביידן ניצח בבחירות עם הפער גדול ועומד להיות נשיא ארצות...
צרכנות כללי
החלטתם לקנות רכב, עומדות בפניכם מספר דילמות, האם לקנות רכב חדש או רכב יש שנייה? מה שמוביל אותנו לשאלה השנייה, הלוואה לרכב חדש מה עדיף...