אם החיים הם משחק - אלו הם הכללים |
![]() |
![]() |
![]() |
השיעור נכתב על ידי : ארווין קליין |
שבת, 21 נובמבר 2020 13:50 |
אם החיים הם משחק, אלה הם הכללים. המשפט הזה שקראתי פעם, מאוד הרשים אותי. ואכן לפי התורות הרוחניות, החיים שלנו הם אשליה, כמו שקוהלת אמר, הבל הבלים. שום דבר חומרי, אינו קיים באמת, אין לו קיום עצמי, אלא הוא תלוי בדברים אחרים. עלינו להבין שחיינו הם מוגבלים בזמן, והם חלק מהנצח, מהאמת הגדולה. זהו המשחק של החיים, שרק אם נבין את הכללים שלו, נוכל למצוא את השלווה, שכל כך קשה לנו להשיגה בעולם הזה. כלל חשוב הוא שאנחנו לא צריכים להאשים את הבורא, בדברים הרעים שקורים לנו. שכן הבורא תכנן את הכללים של חיינו ואנחנו אחראים בהתנהלות עצמה. אם לא ננהג לפי הכללים הנכונים, אנחנו נסבול, באשמתנו. אבסורדי להאשים את הבורא במה שקורה לנו. זה כמו להאשים את מי שהמציא את המכונית, בתאונות שקורות לנו, בגלל נהיגה לא זהירה. הסרט "החיים יפים", שמדבר על האסון הנורא שקרה אי פעם לאנושות, השואה, שבגינה אנשים רבים הפסיקו להאמין באלוהים, מנסה להראות לנו בדיוק את זה. הגיבור מנסה להראות את המציאות במחנה הריכוז, כמשחק, שיש לשחק לפי הכללים שלו ובצדו יש פרס. הרי אומרים אל תיקח את החיים ברצינות רבה מדי, שכן ברגע שנולדת אתה כבר מתחיל למות. אנחנו יכולים ליהנות מהווה, אבל לא להתעסק עם העתיד. כי הרגע הזה הוא כל מה שישנו. ואנחנו אחראים עליו בלבד. אי אפשר להוכיח את קיום האלוהים. אפשר להאמין באלוהים ואפשר לא להאמין בו. אבל בסופו של דבר, מי שמאמין בבורא יהיה מאושר יותר. זאת בחירה בטוב, שקשה למצוא אותם בחיים האלה, אבל קיים בנצח, באמת, שהיא מעבר לאשליית החיים שלנו. לא לחינם אומרים: בסוף יהיה טוב. והכוונה שאחרי החיים, מלאי התהפוכת שלנו, אנחנו נזכה בשלווה.
הרגע הזה הוא כל מה שיש. העולם נוצר עם המפץ הגדול, עם זמן ומרחב. תורת הקוונטים מוכיחה לנו שהדברים שקורים בעולם, מתרחשים רק בעיני הצופה ולא באופן מוחלט. שכן הפיזיקה הוכיחה שיש אינסוף אפשרויות לכל דבר, שמתקיימות באינסוף יקומים שונים. אם הזמן של היקום הוא אם כן, תלוי במרחב ואין לשום דבר ביקום קיום עצמאי, הרי יש להניח שמעבר לו ישנו נצח, שהכללים שלו שונים לגמרי. הנצח והצופה הן שיצרו את היקום, הזמני והמוגבל כל כך. יקום שקיים רק בדמיון שלנו והוא אשליה, שאין לו קיום ממשי, אבסולוטי. כדי להסביר את קיום היקום, אנחנו צריכים להיעזר באמיתות שהן מעבר לחומרי, שהן בתחום הרוחני, השולט על הכול. יקום שבו הכול יחסי, כפי שאיינשטיין הוכיח. הוא טען שההבנה האנושית מוגבלת מכדי להבין את אלוהים. אנחנו, לפי דבריו, כמו ילד קטן שנכנס לספריה ענקית, הוא יודע שמישהו כתב את כל הספרים שם, אבל אינו יודע איך. הילד חושד שיש סדר טמיר בסידור הספרים, אבל אינו יודע מהו. הרגע הזה הוא כל מה שישנו, ברגע שאנו נולדים אנחנו כבר מתחילים למות. אבל כולנו בוחרים להתעלם מהמוות וחיים, במחשבות שלנו, לא בהווה, אלא בעתיד וגם בעבר. אבל רק ברגע הזה, אנחנו באמת חיים ממש, שכן המוות אינו קיים, בדיוק כמו שהזמן לא באמת קיים, מחוץ ליקום הזמני והמוגבל שלנו. לכאורה, עם מתנת החיים, קיבלנו את המוות, כחלק מהחבילה, אבל אנחנו מתעלמים מהמוות ומנסים לחיות חיים מדומים, שיש בהם רק אשליות. כמו שקוהלת כבר אמר: הבל הבלים, הכול הבל. רק האמת תשחרר אותנו, מהמחשבות המטרידות של החיים, אבל את האמת נגלה רק אחרי המוות. החיים הם משחק סכום אפס. כל מה שניתן לנו בחיים, בסוף יילקח מאתנו ונצא מהם בלי כלום. המוות ייקח הכול בסוף, ואין טעם בכלל להרהר כל כך ברצינות, כל הזמן, בעבר ובעתיד. במקום לבכות על מה שאבד לנו, אנו צריכים להבין ששם דבר לא הולך לאיבוד, הכול פשוט עובר למישהו אחר. כל מה שנעלם מחיינו, בעצם מפנה מקום לחוויות ודברים חדשים, שאנו יכולים לחוות. הכול משתנה, כי החיים נועדו להתרחש, ממש כמו סרט שאנו צופים בו, בעניין רב ולא רוצים להשתעמם... הכול מתאזן באינסוף, ואמיתות שאנו מנסים לדחות ולהתעלם מהן, בחיים האלו, יצטרכו לבוא לידי ביטוי בגלגולים נוספים, שנצטרך לעבור. רק האמת תשחרר את הנשמה שלנו, לאינסוף ולנצח שלה.
האמת, המהות, קיימת בריק שבין הדברים. עולמנו החומרי מורכב רובו מריקנות, והיקום נברא מתוך הריקנות הזאת. הריקנות שאוצרת את הנצח והאינסוף.
פילוספים דגולים כבר אמרו: האור הוא האמת, והיא כל מה שישנו. גם מי שחי בחושך, בחוסר אמונה, ולא רואה את קצה המנהרה – עתיד יום אחד להתעורר מהצד השני, אל האור של הנצח, אל האמת. בפרק הבא – הוכחות מדעיות לקיום הבורא, שהוא מעבר לאמונה ולדת.
![]()
הוסף תגובה
|