|
נכתב על ידי יואב
|
|
שני, 04 אוגוסט 2008 |
המקור של המחלה הוא מייד מתבטא של פעילות ישירה של המוח שהיא לא על רקע מטבולי, יש אחוז מהאוכלוסייה שיש להם את ההתפרצויות הללו. יש לנו ירי מוגבר של התאים, הרקע יכול להיות גנטי אוטוזומלי, יכול להיות דפקטים מורשים כאשר ההתבטאות שלהם על רקע סביבתי בעקבות חוויה. יש מצבים שקשורים לטראומה. יש מצבים של גידול במוח שיכולים לגרום לכך.
Seizures - התפרקויות חשמליות במוח, שהם מסונכרנים בתדירות גבוהה יחסית, המוקד שלהם הוא או קורטיקלי, או סבקורטיקלי.
יש מצבים שהם לא אפילפטים - כאלה של התפרצויות חשמליות מסונכרנות שהם נובעים משינויים של חוסר שיווי משקל קיצוני מבחינה מטבולי, ואז מקבלים פריקה של ההתפרציות. הם דמויות אפילפסיה אבל הם לא, מכיוון שאם נפתור את הבעיה המטבולית נצא מהתפרציות.
מאפיין מצבים של חום גבוה ולפעמים מפרכסים, יכול לחלוף כאשר פותרים את בעיית החום, במצבים של כשל כלייתי או דלקות כרום המוח וכדומה, מצבים היפנותיים שגרומים לישנוניות וירידה מפעילות המוח כתוצאה מפעילות של תרופה. מצבים אלו יכולים לגרום למצבים דמויי אפילפטים.
אפילפסיה המחלה - המקור של המחלה הוא מייד מתבטא של פעילות ישירה של המוח שהיא לא על רקע מטבולי, יש אחוז מהאוכלוסייה שיש להם את ההתפרצויות הללו. יש לנו ירי מוגבר של התאים, הרקע יכול להיות גנטי אוטוזומלי, יכול להיות דפקטים מורשים כאשר ההתבטאות שלהם על רקע סביבתי בעקבות חוויה. יש מצבים שקשורים לטראומה. יש מצבים של גידול במוח שיכולים לגרום לכך.
סוגים יש שני סוגים
- Partial - ממוקד -
- Simple - באזורים הסנסורים או המוטוריים, אנשים נשארים הכרה מלאה ועוברים איזה שהיא תזזית קטנה ומהירה.
- Complex - יותר מורכב מכיוון שגורר אחריו איבוד הכרה, יכול להיות כליל,
- Generalised - התפרצות לא ממוקדת, יכול להיות מוקד אחד שמתפשט לכל האזורים במוח. יש מצב של איבוד הכרה יותר ארוך.
- Tonic - יש כיווצים והרפיות של שרירים, או קשיחות מוגברת או חריקות.
- Absence - מהיר מאד, הבזק קטן של כיווץ.
- Atonic - מצב של הרפיה.
- Status apilepticus - מצב חמור של התקפים ארוכים, חצי שעה, ויכול להיות סכנת חיים.
כל פעם שיש התפרצות תאים מתים, כשיש מצב של איבוד הכרה יש חשש שהאדם יבלע את הלשון וייחנק. יש תחושות של בחילות או אי נוחות מקדים שמהווה סיגנל על ההתפרצות.
EEG - מכשיר שבודקים את פעילות המוח הקורטיקלי, כך שאפשר לראות פעילות מופרעת. טיפול ניתן לטפל ב- פעילות מופרעת בהעברת היונים, ניתן להנמיך את הפתיחה של התעלות הנתרן חלק מהפעילות של הנוירון הוא הימשכות פוטנציאל הפעולה על ידי פתיחה של תעלות קלציום תלויות מתח, יש אפשרות להנמיך את משך ההתפרצות על ידי חסימת התעלות. ניתן להגביר תעלות של כלוריד.
הטיפולים המקובלים היום הם - חוסמי תעלות נתרן - CaREMazepine חסימת תעלות סידן מסוג T הגברת פעילות GABAארגית. - קשירה לרצפטורים ישירה. - או את האנזים שמפרק את GABA - או שמגבירים את המודולציה של פתיחת התעלה. יש גם אפשרות לנתח ולהוציא את האזור שגורם התקפים בתנאי שהוא לא אחראי על תפקודים אחרים.
במוח אין עצבים של תחושה ולכן ניתן לעשות את הניתוח בערות מלאה,מלבד הרדמה מקומית של הגולגולת.
קידום אתרים צימרים
|
מדע 
