| הדרת נשים? / מירב הילה |
 |
 |
 |
| חברה ומדינה - אחר חברה ומדינה |
| השיעור נכתב על ידי : הדס כהן |
| שלישי, 17 ינואר 2012 17:41 |
|
באחד מימות השבוע, הופיע על צג הנייד שלי הודעה ממכר חילוני טרוד, שעד היום אני מנסה להבין מה גרם לו ללחוץ על המקשים ולשלוח לי את השאלה: "את בעד או נגד 'הדרת נשים' "? באותן רגעי השתהות לפשר ההודעה, המחשבות שהתרוצצו בראשי היו "למה הוא שואל אותי את השאלה המוזרה הזאת"? "כחילוני, הוא באמת עיוור או בור בכך שהוא לא יודע להבדיל בין זרמים בדת"? "האם חילונים חושבים שכל הדתיים תומכים ב'הדרת נשים'" ? ולמה התקשורת מנופפת בדגל "הדרת נשים" בכל נושא דת בלי להבחין בין אמונה, כבוד או הצקה.לפני שארחיב את דעתי בעניין, אציין שאין בדעתי לצדד במי צודק או לא צודק, מה נכון או לא נכון, או במי אני תומכת יותר או מסכימה פחות, לתופעת "הדרת הנשים", יש תשובה ברורה, חוסר הבנה בין דתייםלחילונים ותקשורת אחת שמסובבת את הכול באופן חד צדדי.מפאת חוסר רצון לחפור בנושא מעל המותר, אתמקד בקצרה בכמה אירועים מרכזיים.זה לא סוד שהתקשורת אוהבת אייטמים חמים, כאלה שעושים המון רעש ובלגאן ואם ה"דתיים" מספקים את זה, אז זה כבר לא משנה מאיזה זרם את/ה ועל מה מדובר, הרי בטוח שמדובר ב"בעיית מגדר" שצריך לעצור, כמה שיותר מהר! באופן סיסטמתי כל ה"דתיים" בתקשורת הופכים ל"חרדים", כל ה"חרדים" מוצגים כקיצונים, והקיצונים מוצגים כרוב המכריע, מה שמעוות את האמת ומקשה על הצופה להבין את המציאות.לאלה שלא יודעים, או שיודעים ולא רוצים להפנים יש המון זרמים בדת. הדת כשלעצמה דוגלת בהאדרת (לא בהדרת) האישה ובשמירת כבודה (למתעניינים, יש שעורים מורחבים בנושא זה...). לכן, כשחיילים סרבו לשמוע שירת נשים, זה לא בגלל שהם לא אוהבים נשים, בזים להם או רוצים לדחוק את המין הנשי הצידה, זה נבע מתוך שמירה על צניעות האישה ואמונתם הדתית.בהלכה היהודית ישנו מושג "קול באישה ערווה", המורה על הגבר להימנע מקול זמרה של אישה (שאינה אשתו). על ביטוי זה יש מספר מחלוקות, האם מדובר על הימנעות רק משמיעה של אישה אחת, או מספר נשים וכו'... לצורך העניין, האם זה מקרה חדש שחיילים דתיים נמנעים משירת נשים? לא! זה קיים כבר שנים. האם מקרה זה מצדיק את נפנוף דגל "הדרת נשים"? לא, הרי זה לא קשור, החיילים הדתיים כיבדו את הנשים בכך שיצאו, ואם הצבא תומך בשירותם של חיילים דתיים, שיאפשר להם לשרת בתנאים שלא מתנגשים עם אמונתם.כן אוטובוסים למהדרין, לא אוטובוסים למהדרין, לשבת מקדימה, לשבת מאחורה! נכון שזאת תופעה חיה, קיימת ובועטת במגזר החרדי, ואפילו דיי מקוממת! אבל בואו ניכנס לפרופורציות, הנושא הזה גם לא חדש, הוא קיים כבר מזמן ומדובר במיעוט התומך בכך במגזר החרדי. אפילו הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, מבהיר כי כל עוד החרדים משתמשים בתחבורה הציבורית הכללית הם אינם רשאים לדרוש הפרדה בקווים. אי אפשר להכליל את כל המגזר החרדי בהפרדה הקיצונית הזאת, אם תשאלו אותם, הם יסבירו לכם שישמחו לשבת ליד האישה שלהם ואני מאמינה שהאישה תאשר זאת.לגבי הקיצונים מבית שמש וממאה שערים, מדובר בקומץ מזערי של כמה אנשים שעושים המון רעש ובלגאן בטריטוריה שלהם (רחוב / סמטה) והתקשורת החליטה לתת להם במה נרחבת, בכל זאת צריכים רייטינג.אז נכון שזה מעצבן ולא נעים לשמוע על כפייה כזו או אחרת, אבל אם נסתכל לאמת בעיניים ונאבחן את ה"בעיה", נבין שהפיתרון שלה הוא לא יותר מטיפול נקודתי של הרשויות הרלוונטיות.לסיכום, אין סוף למגזרים, אין סוף לדעות, בסופו של דבר כל אדם הוא אינדיבידואל והכוח להשפיע הוא של "הביחד" אם נלמד לתעל את החיים המוגבלים שלנו על פני האדמה לקבלה, הבנה ואהבה נגיע לידי הגשמה.שתהיה שנה אזרחית מבורכת. __________________________________________________________________מתוך הבלוג של מירב הילה, מאתר הארגון צו פיוס.
הוסף תגובה
|
