הפרת חוזה עבודה - מעשה או מחדל שבוצע ע"י צד לחוזה אשר אינו תואם את תנאי החוזה. יודגש כי לא כל הפרת משמעת ע"י העובד תהווה הפרה של חוזה העבודה.

אופן הפרשנות של חוזה עבודה משליך על ההכרעה האם הוא הופר.

מפסק הדין בדב"ע נג /3-94 עמוס חדד נגד מדינת ישראל עולה כי המגמה בפרשנות חוזה עבודה ובקביעה האם החוזה הופר היא ליתן פרשנות המתאימה ל"הקשר התעשייתי" ולתנאי העבודה בענף העבודה שאליו העובדה והמפעל שבהם מדובר שייכים.


המאמר נכתב ע"י עו"ד אורית יונתני

לפגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר בטלפון 03-5621106 או 054413220

אתר: http://www.oritlaw.com

כמו כן, בעת הקביעה אם הופר חוזה העבודה בית דין ישקול את צורתו של החוזה ודרך ניסוחו.

בדב"ע נה/3-244 רומיה נהרי נגד האופה הישראלית החדשה נקבע כי על הטוען לקיומה של הפרת חוזה עבודה מוטל נטל הראיה משום שחזקה היא שצדדים לחוזה, וחוזה עבודה בכלל זה,  פועלים עפ"י ההסכמים והנוהגים המחייבים.

פיטורים שנעשו בחוסר תום לב ואינם חוק או חוזה בין הצדדים לא ייחשבו כהפרת החוזה.

הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970, חלות גם על הפרת חוזה עבודה ובלבד שאין בחוק אחר המסדיר יחסי עבודה הוראות מיוחדות הנוגעות להפרת חוזה כזה.

הפרת חוזה נותנת לצד הנפגע אופציה לבטל את החוזה לרבות רשות להפסיק את היחסים החוזיים בשל ההפרה. תרופות נוספות הקיימות לצד הנפגע: אכיפת החוזה ופיצויים בשל הפרתו.

פיצויים בשל הפרת החוזה  -  כאשר המפר הוא המעביד נמדד הפיצוי עפ"י נזקו של העובד בהתחשב עם שכרו.

כאשר המפר הוא העובד אשר גרם למעבידו נזק בדרך ביצוע עבודתו הפיצוי תלוי במידת היקף חובת העובד לנהוג בזהירות במילוי תפקידו ולטפל ברכוש המעביד בזהירות סבירה. לרוב תלויה מידת הפיצוי שבה יחויב העובד במידת הציפיות למיומנות שנדרשה ממנו בחוזה העבודה.

הפרה בלתי סבירה של חובת העובד לעבוד בחריצות בשירות מעבידו עלולה ליצור בידי המעביד עילת תביעה לדמי נזק, אם יוכח כי נגרם נזק.

עובד אשר לא משיב למעבידו כלי עבודה עם סיום העבודה עלול להיחשב כמפר חוזה עבודה אשר יחויב לשלם למעביד דמי שימוש ראויים בגין השימוש בכלי העבודה.

עובד אשר מעבידו לא סיפק לו את העבודה המבוטחת זכאי לפיצוי ממעבידו כאשר גובה הפיצוי יהיה חיסרון הכיס אשר נגרם לו. החזר הוצאות אינו נכלל במסגרת הפיצוי הממוני שלו יזכה העובד אשר חוזה העבודה שלו הופר ע"י מעבידו ונמנע המשך העסקתו.

החובה להקטין את הנזק (ע"י נקיטת אמצעים לחפש עבודה אחרת) קיימת במקרה של הפרת חוזה העבודה להבדיל מפיטורים בניגוד לחוק שהם בטלים מעיקרם ואינם מטילים על המפוטר חובה להקטנת הנזק.

החובה להקטנת הנזק אינה קיימת במקרה בו נקבע בתניה מפורשת בחוזה העבודה פיצוי כספי קבוע מראש.

פיצוי בין נזק לא ממנוי – בתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני כגון: עוגמת נפש רק במקרה שמדובר בהפרה קשה וחריגה של חוזה העבודה.

במקרה של הפרת עקרון תום הלב רשאי בית הדין לפסוק פיצוי כספי אף בהעדר נזק של ממון אך עליו לעשות כן רק במקרים חריגים.

במקרה בו נקבע בחוזה העבודה פיצוי ששיעורו הוסכם מראש והוא ישולם ע"י הצד המפר את החוזה לצד שכנגד, בתי הדין לעבודה יכבדו את הסכמת הצדדים ובתנאי שהפיצוי שנקבע עומד ביחס סביר למעשה ההפרה.

סכום הפיצוי על הפרת חוזה עבודה (לתקופה בלתי קצובה) יקבע עפ"י אומדן תוך הבאתן בחשבון של כל הנסיבות. דהיינו גם פיצוי על הזדמנות שנשללה.

במקרה של התנהגות שלא בתום לב המהווה הפרת חוזה העבודה ייקבע שיעור הפיצויים לפי התנהגות הצדדים ומכלול נסיבות העניין.

במקרה שבו פיטורי העובד נעשו שלא כדין הם יהיו בטלים מעיקרם בהיותם נוגדים הוראה שבחוק. העובד זכאי לשכרו המלא כפי שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו מיום תוקף הביטול.