בגיל 22 השתחררתי מהשירות הצבאי שלי, עם תכנית באמתחתי. קודם כל רציתי לחסוך סכום כסף מסוים ולנסוע לטיול ברחבי אירופה, מצפונה ועד דרומה של היבשת. לאחר שביליתי מספר שבועות בחיפוש עבודה עצמאי ולא הצלחתי למצוא עבודה שתכניס את הסכום שביקשתי, פניתי לחברת כח אדם לעזרה.

אחרי ששלחתי מסמך קורות חיים, נציג של החברה נפגש איתי לפגישת היכרות. במהלך הפגישה עברתי אבחון והתאמה כדי לבדוק איזה סוג עבודה מתאים לדרישות שלי ובו בזמן אילו תכונות וכישורים שלי מתאימים לדרישות של המעסיקים השונים שהופיעו במאגר החברה.

מייד לאחר מכן התחלתי לקבל הצעות עבודה וללכת לראיונות. במהרה התקבלתי לעבודה שהתאימה לי מאוד כי הציעה שעות עבודה רבות בתשלום הוגן – כך הצלחתי לחסוך את הסכום שרציתי.

אחרי שחזרתי מאירופה פניתי שוב לחברת כח האדם שליוותה אותי והפעם בבקשה שונה: עכשיו התחלתי את לימודי הפסיכומטרי שלי ויותר לא רציתי להשקיע את כל כולי רק בעבודה. נזקקתי למספר מסוים של שעות פנויות ללימודי הפסיכומטרי ולכן יותר התאימו לי כעת משרות זמניות, עד שאתקבל ללימודים ואדע מהו לוח הזמנים הקבוע שלי. הנציג שטיפל בענייני נפגש איתי פעם שנייה כדי לשמוע מהם הצרכים החדשים שלי ומייד סיפק לי רשימת כתובות לראיונות עבודה.

המשרה שאליה התקבלתי, בתחילה בתור עובדת זמנית, מפרנסת אותי עד היום, כשאני סטודנטית כבר שנתיים וחצי. מכיוון שהעבודה היא בתחום השירות, השעות הגמישות מאפשרות לי להשקיע שעות לימודים נוספות בתקופות המבחנים ולעבוד שעות רבות יותר (לעיתים אף שעות נוספות) בתקופות שבהן אין לחץ רב בלימודים.

אין לי כל ספק שגם אחרי שאסיים את לימודי ואצא לשוק העבודה, אפנה שוב לחברת כח האדם ואניח לה ללוות אותי עד למציאת העבודה שתתאים לי בצורה המדויקת ביותר.