על מנת שרעיון יהפוך למוצר או אפילו רק לכדי פטנט רשום הוא קודם כל צריך להבשיל במוחו של הממציא. לאחר שהוא קורם ועור וגידים, נעשים גישושים ראשוניים על מנת לברר האם הוא בכלל יכול להיות פטנט בר רישום, במידה והתשובה חיובית מתחיל תהליך פיתוח הפטנט. הדגש צריך להיות על המילה – תהליך. מי שחושב שעם השלמת הרעיון, הדרך הלאה היא רק טכנית, טועה ויגלה מהר מאוד כי עוד נכונו לו קשיים רבים עד להשלמת המשימה ועד להפיכת הרעיון לכדי מוצר. על מנת להימנע מבעיות בתהליך הפיתוח יש לשים לב למספר נקודות ולתת להן משנה חשיבות עוד טרם פנייה לתהליך הפיתוח. הנקודה החשובה ביותר היא התוכנית העסקית. ללא תוכנית עסקית גם הרעיון המוצלח ביותר סופו להיכשל. התוכנית מהווה מעין מסמך עבודה אחיד שלפיו מתיישר כל הצוות. באמצעותה מונעים אי הבנות או פרשנויות שונות של כל איש. כמו כן, קיומה מאפשר למפתחים לבדוק את עצמם לכל אורך התהליך ולראות האם הם עומדים בלוח הזמנים והאם הם מספקים את המטרות שהציבו לעצמם בתחילת התהליך.   שמואל שי, ממציא בכיר ומנכ"ל חברת GMS המתמחה בפיתוח פטנטים ושיווקם, אומר כי "למרות שהתוכנית העסקית הסטנדרטית אינה כוללת בתוכה סעיף המתייחס לטעויות, אנו, בחברת GMS, מציעים לכל ממציא לערוך בינו לבין עצמו חשיבה ראשונית על כל הבעיות שעלולות לצוץ במהלך הפיתוח, הבעיות יכולות להיות בעיות טכנולוגיות אך גם לוגיסטיות או שיווקיות. כדאי להעלות אותן על הכתב ולמצוא להן פתרונות. את המסמך הזה רצוי לשמור בצמוד לתוכנית העסקית על מנת שניתן יהיה לחזור ולעיין בו בכל פעם שצצה בעיה נוכל לראות כיצד הצענו לפתור אותה".   הבעיות האופייניות ביותר קשורות, איך לא, לנושא הכספי. ללא כמות מספקת של הון התחלתי, סביר להניח כי במוקדם או מאוחר התהליך יתקע ולא יבשיל לכדי מוצר מוגמר. הניסיון הרב שהביאו עימם יזמים רבים הפך בעיה זו לאחת מהבעיות המוכרות וניתן לראות היום מגמה חיובית של ממציאים בעלי מודעות רבה גם לנושא הפיננסי. עם זאת, ישנם עדיין ממציאים ש"נתקעים" בשלבים הסופיים של הפיתוח כאשר הכסף הולך ואוזל. שי מייחס בעיה זו בעיקר לעובדה כי הממציאים לוקחים בחשבון את עלויות הפיתוח אך שוכחים את נושא השיווק או שאינם מודעים לעלויות הגבוהות הכרוכות בו. "אצלנו ממליצים לצאת לדרך רק כאשר ישנה כמות הון מספקת הכוללת את עלויות השיווק ולא לבנות על כסף שיגיע במהלך הפיתוח", אומר שי. "בנוסף הייתי ממליץ לכל יזם לדרוש מהמשקיעים בפטנט תוספת הון של עד 30% לכל מקרה, על מנת להימנע ממצבים בהם ההערכות היו נמוכות מידי".   לעיתים גם כאשר תהליך הפיתוח הסתיים בהצלחה ונותר מספיק כסף בקופה לשיווק המוצר הוא אינו מצליח לעמוד בציפיות. הסיבה בדרך כלל תהיה קשורה לכוח האדם הסובב את המוצר. "בשלב זה צריכים להיכנס המשקיעים לתמונה", אומר שי, "צוות הפיתוח אינו בהכרח הצוות המתאים לשלבי השיווק הם יכולים להיות הטכנולוגים המבריקים ביותר, אך כנראה שאינם מבינים מספיק בשיווק ועל המשקיעים שאינם מעוניינים שכספם ירד לטמיון לדאוג לצרף לצוות גם אנשי שיווק, לעיתים גם במחיר של ויתור על חלק מצוות הפיתוח".   מדובר בתהליך מוכר בחברות סטארט אפ טכנולוגיות- כוח האדם שמגויס לצורך פיתוח המוצר יודע כי בבוא היום כנראה יידרש לעזוב והמשכורות (הגבוהות) נגזרות בהתאם למציאות זו. "אסור לערב סנטימנטים בתהליך הזה. צריך לדעת בסופו של הפיתוח גם להודות לחלק מהצוות ולהיפרד לשלום", טוען שי, " בסופו של יום זהו הדבר הבריא ביותר גם לעסק אך גם לאותם אנשי פיתוח שימצאו את עצמם מתוסכלים מחוסר יכולתם לעזור למוצר שהם פיתחו להמריא".