מאמר המדבר על הדחקת העצבות לעומת ההתמודדות איתה

להיות עצוב וחיובי / אביב עוז

האם עצבות היא בהכרח דבר שלילי? התשובה לשאלה זו טמונה בתשובה לשאלה אחרת: מה יותר חשוב לך? להיות אמיתי או רק להרגיש טוב?

אם זה רק להרגיש טוב, אז עצבות היא בהכרח דבר שלילי על פי תפיסה זו. אם יותר חשוב לך להיות אמיתי, אתה מבין שהעצבות הכרחית כדי להכיר במציאות כמו שהיא, שכן המציאות היא לא רק שישו ושמחו, ולעתים ישנן סיבות ריאליות לחוש בצער. הסיבות הריאליות האלו קשורות כמובן בנסיבות המתרחשות בסביבתך, אך כדי שתחוש בעצבות אין זה מספיק שהנסיבות האלו יהיו קיימות, צריך גם להכיר בהן.

לדוגמא אדם שנפגע מאדם קרוב אליו, יכול לטשטש את אכזריות המעשה שנעשה כלפיו בעזרת אשליה שכביכול "עושה היגיון" עם מה שנעשה לו, וכך להדחיק את העובדה שנגרם לו עוול.

אפשר לשים לב למוסכמה האומרת שמוטב שתגרום לעצמך לשמוח, אפילו אם זה בכוח, ממש מתוך מאמץ. סביר להניח שלמוסכמה זו נלווית האמונה שאם תקרין איזו שמחה, זה יגרום לאנשים להעריך אותך יותר.

מוסכמה זו כל כך אטומה וטיפשית מהסיבה הפשוטה שהאנשים המאמינים בה פשוט מצפים ממך להיות שמח בלי שום קשר למה שעובר עליך. כאילו שהנסיבות כלל לא חשובות: תתעלם מהכל ותתחיל לחייך לפני שנבעט אותך החוצה כי אתה ממרר לנו את החיים...

עד כדי כך הגענו למצב שבו כבר לא צריכה להיות סיבה הגיונית לתחושות שאנו מרגישים? מסתבר שלא צריכה להיות. הדרישה האובססיבית לתחושה נעימה כזו או אחרת, מערימה על ההיגיון, שמה לעשות, לפעמים מעיד על מציאות שבה נכון לחוש בצער.

ההדחקה הזו כמובן עובדת במקביל גם בכיוון ההפוך. מהבריחה אל השמחה ההזויה אפשר מיד להיכנס לבכיינות אדירה, שתעזור לך להאשים בעגמומיות המצב (שלך או של הסביבה) את כל מה שרק אפשר, העיקר שלא את עצמך. אדם אשר מאשים את עצמו יתר על המידה, זה מצב אחר שקשור לנושא אחר.

בסופו של דבר החיים הם פשוטים. כל יצור חי שיכול להרגיש טוב או רע, שמח או עצוב, יעדיף להרגיש טוב, להרגיש שמח. והפחד הוא מלהרגיש רע, מלהרגיש עצוב. הפחד הזה הוא כל כך גדול, שאתה תשכנע את עצמך שאתה מרגיש טוב רק כדי שלא תרגיש רע. אז תוכל להרגיש נורמלי, אך תמנע מעצמך התפתחות חיובית אמיתית, שיכולה להתאפשר רק אם תיתן לעצמך להרגיש כמו שאתה באמת מרגיש, מבלי לחשוש שמא התחושות שלך יעידו על משהו שיפגע בתדמית או בדימוי העצמי שלך.

אפשר ורצוי לתכנן את התנאים שיביאו בסופו של דבר לשמחה, אך תחושת שמחה אמיתית אינה יכולה להיווצר ממאמץ, היא חייבת להיות ספונטנית. ועצבות אינה בהכרח מעידה על דבר שלילי. ניתן להיות עצוב ולהישאר חיובי, כל עוד מה שחשוב לך הוא קודם כל להיות אמיתי.