מעורבות פוליטית PDF הדפסה דוא
מעורבות פוליטית - 5.0 out of 5 based on 3 votes
דירוג משתמש: / 3
גרועהכי טוב 
חברה ומדינה - מדינה וחברה
השיעור נכתב על ידי : מנהל האתר   
ראשון, 14 דצמבר 2008 16:34
מחקר משנת 1977, Milbrath & Goel   חילק וסיווג את רמת המעורבות וההשתתפות הפוליטית של אוכלוסייתה של ארה"ב לשלוש קטגוריות. ע"פ המחקר הקטגוריה הראשונה היא "הגלדיאטורים" (gladiators) אשר מהווים חלק קטן באוכלוסייה ולוקח חלק במאבקים הפוליטיים ברמה גבוה, כלומר מעורבים אקטיבית. הקטגוריה השנייה היא "המשקיפים" (spectators) אשר מהווים את החלק הארי באוכלוסייה שצופה במאבקים הפוליטיים אך כמעט ולא לוקחים חלק פעיל מלבד בחירות (ברמות שונות מאחר וחלקם פעילים יותר מאחרים). ולבסוף קטגורית  "האדישים" (apathetic) שאר האוכלוסייה שלא מתעניינת במאבקים הפוליטיים וכמובן ש אינה לוקחת חלק בהם.

 

בעבודה זו אנסה לתור אחר אותם קטגוריות באוכלוסייתן של ארבע מדינות ולבחון מי הם אותם "גלדיאטורים" או "משקיפים" פעילים במדינה?, כיצד באה לידי ביטוי השתתפותם הפוליטית? וכן האם אותן מדינות מעודדות או בולמות מעורבות בזירה הפוליטית? כלומר האם ישנם ניסיונות להעביר אנשים מקטגוריה אחת לאחרת (לדוגמה:מדינה המעודדת השתתפות תנסה להקטין את קטגוריית "האדישים")  וכיצד הניסיונות באים לידי ביטוי.

ראשית רצוי להגדיר מהי השתתפות הפוליטית: "פעולות של בודדים מקרב הציבור שמטרתם להשפיע על השליט או על החלטות השלטון, כאשר הצורה וההיקף של הפעילות משתנה ממשטר למשטר. ניתן לומר כי השתתפות פוליטית הינה גורם חשוב בתרבות הפוליטית של מדינה ולהיקפה ואופייה יש השפעה על מידת היציבות  של המדינה, בעוד יש מדינות שהשלטון מטפח סובלנות פוליטית וחופש ביטוי, ויש מדינות שבהן הבעת דעה, ולו בשיחה פרטית בלבד, כרוכה באבדן ההכנסה, באבדן החירות ולעתים אף באבדן החיים. יש מדינות שבהן חילופי השלטון מוסדרים על פי חוק, ויש מדינות שבהן אי אפשר להחליף את השלטון באופן מסודר, אלא לעתים רחוקות בלבד או באמצעים אלימים מאוד, כמו כן יש מדינות שאזרחיהן נוטלים חלק פעיל בתהליך הפוליטי ותופסים עצמם כשותפים לו. ומנגד יש מדינות שאין למרבית האזרחים אפשרות להתבטא, והם רואים עצמם לא רק כלא שותפים אלא גם כלא ראויים להשתתף בתהליך הפוליטי במדינה. אבחן זאת כעת על פני ארבע מדינות מיבשות שונות:

יפן

יפן הינה מלוכה חוקתית פרלמנטארית הממוקמת במזרח אסיה. בראש הממלכה עומד הקיסר אשר מאז שינוי החוקה לאחר ההפסד במלה"ע השנייה מהווה דמות סמלית ומאחדת חסרת כל סמכויות אמיתיות. ביפן פרלמנט כפול ה"דיאט"  המחולק לשתי בתים, בית הנבחרים הכולל 480 נציגים הנבחרים באזורי בחירה לתקופה של 4 שנים, ובית הקונסילרים הכול 242 נציגים אשר חלקם נבחרים בבחירות ארציות יחסיות וחלקם בבחירות אזוריות מ-47 המחוזות במדינה, כאשר כל 3 שנים ישנה תחלופה חלקית בלבד של הבית. ראש הממשלה הנבחר הוא  חבר ה"דיאט" אשר נבחר ע"י הפרלמנט באישורו הסמלי של הקיסר. 

·   אחוזי ההשתתפות בבחירות הכלליות עומדים על  68% ואף בחינה שלהיסטוריית הבחירות היפנית לא מצביעה על מגמה מסוימת של ירידה או עלייה, דבר שמצביע על יציבות מסוימת סביב מספרים ממוצעים בהשוואה בינלאומית. בנוסף ישנם נתונים המראים כי הבחירות המקומיות הן אלו אשר זוכות לאחוזים גבוהים יותר של השתתפות, דבר המצביע על מסורת של רצון חזק יותר להשפיע במעגל הקרוב וכן על קשרים חזקים  בין הפוליטיקאי המקומי לאזרח.

·   היכולת להיבחר- בשל התחרות במע' הבחירות היפנית וכן המינימום של השתתפות המדינה בהוצאות הקמפיינים גורמת לבלימה מסוימת של יכולתם של אוכלוסיות חלשות להשתתף בבחירות בשל עלות גבוה במיוחד וכן אף מובילה לריבוי של פרשות שחיתות ועבירות בתהליכי מימון קמפיינים של בחירות.

·   יחסי פטרון-לקוח פוליטיים- ביפן קשרים פוליטיים ענפים בין נבחרים וגופים פוליטיים לאזרחים, כשלושים אחוז מתקציב המדינה מבוזבז על הטבות פרטניות שניתנות בתמורה לתמיכת הציבור, וניתן לראות שישנם יחסי גומלין בכך שהפוליטיקאים נתמכים על ידי גופים ואנשים מסוימים ומעודדים את השתתפותם הפוליטית התומכת וכתמורה מעניקים עוזרים להם לזכות בחוזים ממשלתיים, להימנע מעיקובים בירוקרטים שונים ולקבל עדיפות על פני מתחרים שונים. יש לציין שיחסים מסוג זה בולטים בייחוד בקרב מפלגת השלטון הליברל- דמוקרטית (LDP). יחסיים אלא אף משפיעים על ההצבעה בבחירות מאחר ולעיתים האזרחים בוחרים על פי ההטבות ולא ע"פ האפשריות הפוליטיות.

·   קבוצות אינטרס- בדור האחרון, שאופיין בהתחזקות כלכלית מואצת, יש עלייה במעורבות האזרח  בחיים הפוליטיים, בייחוד בשלטון המקומי. כמו כן החלה התחזקות של מעורבות דרך התארגנות בקבוצות השפעה אקטיביות, הקבוצות החזקות ביותר הם קבוצות בעלות אינטרסים כלכליים, לדוגמה: ארגון "הפדרציה הלאומית לחקלאות" אשר בו חברים 5.5 מיליון איש מקיים קשרים עם המפלגה הליברל- דמוקרטית (LDPׂׂ), בעוד "ארגון הסחר הכללי של יפן" (SOHYO) בו חברים 4.4 מיליון איש מקיים קשרים עם המפלגה הסוציאל- דמוקרטית (SDPJ). כמו כן ישנם קבוצות מסוגים שונים: ארגונים מקצועיים  כמו ארגוני רופאים ועו"ד ואחרים וארגוני איכות סביבה ואחרים. יחסי הגומלין בין קבוצות אלא למפלגות הפוליטיות באות לידי ביטוי הן ביחסי פטרון- לקוח והן בהקמה של לוביים שונים ב"דיאט", בהפצה של עצומות שונות וניסיון לעצב את דעת הקהל.

·   השתתפות נשים- בחברה היפנית מעמד האישה נחות ביחס למדינות מערביות וכוחן של תנועות הנשים די חלש, ונראה כי אפילו ניסיונות לתמיכה בשיויון בין המינים הובילו להתנגדות ציבורית שהתבטאה גם בתקשורת. ייצוג הנשים בפרלמנט מאוד נמוך (7.1% מקרב חברי הפרלמנט- מקום 96 בעולם בייצוגיות נשים) אך נראה כי בין כל מע' בחירות ישנה עלייה מסוימת בייצוג, כמו כן בשנים האחרונות חל שיפור בקרב מעמד זה וכעת נשים אף מצביעות במעט יותר מגברים בבחירות ומגלות יותר מעורבות באירגונים וולנטרים (כעשרה אחוז מנשים העירוניות לוקחות חלק אקטיבי בארגוני התנדבות שונים).

·   דומיננטיות מפלגתית- בזירה הפוליטית היפנית יש ריבוי מפלגות אולם במציאות מזה חמישים שנה הפרלמנט נשלט ע"י המפלגה הליברל- דמוקרטית (LDPׂ) בצורה מובהקת המאפשרת לה לשלוט בלעדית במדיניות הפוליטית הלאומית (בבחירות לפרלמנט ב-2005 זכתה המפלגה ב-379 מבין 722 הכיסאות ב"דיאט" על שני בתיו בעוד בשאר הכיסאות התחלקו שאר המפלגות), כמו כן מס' חברי המפלגה הוא די גבוה ועומד על כמיליון וחצי חברי מפלגה רשומים, אם כי מס' זה עלול להטעות ומושפע מהקשרים ויחסי הגומלין עם ארגונים שונים. יש לציין כי המפלגות האחרות ( כ- 10) פועלות בחופשיות  ומייצגות קבוצות שונות, מקומוניסטים עד ירוקים ואחרים ונותנות ביטוי למגוון דעות בציבור היפני ולעיתים אף מנצחות בבחירות מקומיות.

ניגריה

הרפובליקה של ניגריה הינה דמוקרטיה נשיאותית פדראלית אשר היא המדינה מאוכלסת ביותר ביבשת אפריקה. בראש המדינה עומד הנשיא אשר משמש גם כראש הממשלה ונבחר ע"י הציבור וכן שני בתי נבחרים הנקראים ה"אסיפה הלאומית", התחתון הינו בית הנציגים והעליון הינו הסנאט. ניגריה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה ופחות משישים אחוז מאוכלוסייתה זוכים לשירותי המדינה כמו חיבור למים זורמים, שירותי תברואה וכו' ולכן ניתן לומר כי המאבק ההישרדותי היום יומי של מרבית אוכלוסיה מונע ממנה להקדיש זמן וכוח לטובת מעורבות פוליטית, בייחוד  כשמדובר באוכלוסייה כפרית הרחוקה ממוקדי ההשפעה וכן ציבור שרובו אינו משכיל ואף לא יודע קרוא וכתוב.

·    הזירה הפוליטית- הרפובליקה הניגרית הוקמה לראשונה בשנת 1963 ומאז במשך כארבעים שנה חוותה זעזועים רבים, היום אנו עדים לרפובליקה הרביעית במספר (נוסדה ב- 1999) מאחר והפיכות צבאיות טרפו את הקלפים והפילו את הרפובליקה פעם אחר פעם. לכן ניתן לומר שהדמוקרטיה הניגרית ממציאה את עצמה מחדש מתוך מסורת מיליטנטית ולא יציבה שאת סימניה ניתן לראות אף בהליכי הבחירה הנעשים באופן מפוקפק ומושחת (בבחירות האחרונות ב-2007 אירעו התנגשויות רבות שגבו את חייהם של 25 איש לפחות). הזירה המפלגתית אופיינה בריבוי מפלגות, 15 מפלגות אשר מתוכן זכתה מפלגתו של הנשיא הנבחר, "מפלגת העם הדמוקרטית" (PDP), ביותר מחצי של מושבי בתי הנבחרים.

·    אחוזי ההצבעה בבחירות מצביעים על מגמת עלייה מסוימת בחלוף השנים, בעוד שבשנת 1979 אחוז ההצבעה עמד על 35.3%, ב-1999 עמד על 52.3% ובבחירות האחרונות בשנת 2007 אחוזי ההצבעה היו 57.5%, שהם די נמוכים בהשוואה בינלאומית.

·    זירה מסוכנת- נראה כי הציבור בניגריה מתייחס לזירה הפוליטית בהתלהבות קיצונית וכך לכל עימות פוליטי יש פוטנציאל נפיצות גבוה ועלול להיגרר לאלימות. ואכן במשך השנים נראה כי הרצון למעורבות פוליטית של הקבוצות האתניות השונות היה במידה מסוימת מוגזם, חסר גבולות ומעבר ליכולת ההכלה של הזירה הפוליטית הניגרית דבר שהוביל לכך שהרפובליקה עמדה תחת משטר צבאי או דומיננטיות צבאית שהגבילה את כללי המשחק הדמוקרטים וכן בלמה והקטינה למינימום את ההשתתפות הפוליטית של הציבור.

·    יחסי פטרון- לקוח פוליטיים- האוכלוסייה בניגריה תומכת במפלגות ואישים שונים בפוליטיקה בציפייה לקבל הטבות שונות כמו עדיפות במשרות וחוזים ממשלתיים, וכן ישנה ציפייה של העדה, החברים והמשפחה של פוליטיקאי שידאג לרווחתם הכלכלית. המענה על צפיות אלו גורם לשחיתות במימדים רחבים הבא לידי ביטוי אף בקניית קולות ובהליך בחירות מושחת ולא דמוקרטי.

·    קבוצות אינטרס- בשונה מהרבה מדינות עולם שלישי נראה כי ההתארגנות של הניגרים לקבוצות השפעה יעילות היא גבוה, מחקר משנת 1976 אף מראה כי 80% מהגברים בדרום ניגריה וכן 75% מהנשים חברים בארגונים כאלו או אחרים. כמו כן ,בשל הגיוון האתני בניגריה, קבוצות האינטרס על בסיס אתני הם הגדולות ביותר, אף יותר מקבוצות כלכליות של עובדים ומסחר למעט הקבוצה הכלכלית הגדולה ביותר שהיא קבוצת החקלאיים אליה שייכים יותר משישים אחוז מכוח העבודה במדינה, על אף גודל הקבוצה עולה קושי רב להשפיע באמצעותה בשל הקושי לארגן אנשים שנמצאים במלחמת הישרדות ושצרכיהם שונים מאזור לאזור במדינה.

·    אתניות- אוכלוסיית ניגריה הטרוגנית ומונה למעלה מ- 250 קבוצות שונות הנבדלות בדתן, שפתן ותרבותן (50% מוסלמים ו- 40% נוצרים). כאמור הקבוצות החזקות במדינה שותפות על בסיס אתני ונראה כי במשך השנים רצון עז הן לעצב את עתידה הפוליטי של המדינה והן לקדם מועמדים מאותה קבוצה אתנית הובילו להשתתפות פוליטית קיצונית שהתבטאה בהפגנות אלימות ומהומות על רקע דתי . לשם המחשה: בפברואר 2006 אירעו מהומות דת אלימות ברחבי המדינה בין מוסלמים לנוצרים, שבמהלכן נהרגו 138 הרוגים בחמישה ימים, בשל חשדות שהנשיא הנוצרי מתכנן כהונה נוספת וכן כמחאה על פרסום הקריקטורות של הנביא מוחמד.

·    השתתפות נשים- מקומן של הנשים בניגריה משתנה מאזור לאזור אם כי במונחים מערביים ישנה אפליה בכל התחומים, נראה כי בייחוד באזורים האיסלמיים, הצפוניים יותר, מעמדה של האישה נחות ומחפיר ולנשים לא הייתה זכות הצבעה עד שנת 1979. ברבות השנים לאישה הניגרית לא היה מקום בקבלת החלטות פוליטית וכן מעורבותה הייתה מינימאלית , לעומת זאת ישנם אזורים בהם לאישה מרכיב חשוב הן בכלכלה והן בהחלטות הפוליטיות של הקהילה (לדוגמה: במערב ניגריה אחוז ההצבעה בקרב נשים גבוה יותר מבקרב גברים) .

קובה

הרפובליקה הסוציאליסטית של קובה הינה מדינה קומוניסטית טוטליטארית הנשלטת ע"י מפלגה אחת (המפלגה הקומוניסטית המונה קרוב למיליון חברים) הבלתי ניתנת להחליפה בבחירות. פידל קסטרו הוא ראש המדינה מאז שהשתלט על השלטון בשנת 1959 והוא עומד בראש כל ארגון אפשרי במדינה (מזכיר המפלגה, נשיא מועצת השרים, המפקד העליון של הצבא וכו'). על פי החוק בקובה, כל פעולה כנגד המשטר, כולל אמירה בגנותו של קסטרו, היא עבירה פלילית שדינה מאסר, לעיתים לשנים רבות. כמו כן המדינה מתאפיינת בשחיתות בהיקף נרחב במשרדי הממשלה ובמוסדות הכלכליים שבבעלות המדינה (למעשה הכלכלה כולה מולאמת).

·    בחירות לפרלמנט- למרות קיומה של מפלגה אחת בבית הנבחרים הקובני, "האסיפה הכללית של העם" המונה 609 חברים, ניתנת לעם הזכות לבחור ולהיבחר לאסיפה בבחירות אשיות, שוות וחשאיות כל חמש שנים. אם כי יש לציין שקמפיינים שנתמכים ע"י מתנגדי משטר או מיליונרים נפסלים מראש וכן נראה כי במציאות המילה האחרונה היא בידי ראשי המפלגה הקומוניסטית, דבר שמחד פוגע בחופש ובשיווין של אותם גופים ובזכויות האזרח במדינה אך מאידך גורם לכך שלכל אזרח מרקע כלכלי זה או אחר, גם כאלה שאין בכוחם לממן הסברה יקרה, תהיה אותה הזדמנות שווה לקחת חלק ולהשתתף בזירה הפוליטית. כמו כן השתתפות כלל הציבור באה גם לידי ביטוי באפשרות הניתנת לבוחרים לזמן ולבטל כהונה של כל מועמד בכל רגע נתון ואף הזכות להציע הצעות חוק עומדת בפני כל האוכלוסייה ואיננה מוגבלת לחברי האסיפה .

·      הגבלת חופש עיתונות וההתאגדות- התקשורת בקובה אינה חופשית כלל והיא משמשת ככלי שליטה בידי הממשלה להעביר את מסריה לציבור. עיתונאים שהעזו לסטות מהקו הממשלתי נדונו למאסר עם עבודת פרך, ו"נהנו" מהתעללות פיזית מצד סוכנים ממשלתיים, ולעיתים גם בני משפחותיהם. תקשורת זרה שמעוניינת לסקר את הנעשה בקובה, מחויבת לעשות זאת באמצעות כתבים מקומיים, מה שכמובן פוגע באובייקטיביות הדיווח. מדד חופש העיתונות של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" לשנת 2007 ממקם את קובה במקום ה-165 בעולם, מ-169 מדינות. כמו כן היכולת של האזרח להתאגד ולהפגין מוגבלת גם היא מאחר ויש לקבל אישורים, שאינם ניתנים בד"כ, מהמשטרה החשאית ואף חל איסור על שביתות בקובה. מצב זה יוצר בלימה אגרסיבית של היכולת הציבורית למעורבות פוליטית מאחר והציבור מוזן באינפורמציה המוכוונת ע"י השלטון ולא יכול להעריך מהי התמונה האמיתית של המצב הפוליטי בארצו.

·       אסירים פוליטיים- דרך מובהקת של בלימת השתתפות פוליטית היא זו המכוונת נגד מתנגדים פוליטיים בקובה (בכל הרמות- ממפגינים ומבקרים שונים ועד חותרים נגד השלטון), במשך השנים ישנם דיווחים על רדיפות פוליטיות בהיקף גדול, מדובר על כליאתם של פעילים פוליטיים או כאלו שניסו להביע דעה נגד הנהגה או להפגין נגד פעולות השלטון וכן ידוע על אלפי הוצאות להורג על רקע פוליטי שהתקיימו ברבות השנים מאז עליית קסטרו לשלטון. יש לציין כי בשנים האחרונות נראה כי חלה ירידה בהיקף הרדיפה נגד מתנגדי משטר כחלק מהתמתנות מסוימת שהחלה עם נפילת השלטון הקומוניסטי בברה"מ, ההזדקקות לעזרה כלכלית מערבית וכן מצב בראיות רופף של קסטרו שהובילו אף לשחרור של אסירים פוליטיים.

שוויץ

הרפובליקה השוויצרית הינה דמוקרטיה קונפדרטיבית פרלמנטארית הנמצאת במרכז אירופה. היא מהווה איחוד של עשרים ושישה מחוזות אוטונומיים הקרואים "קנטונים" ויש בה ארבע שפות רשמיות מדוברות. בראש המדינה עומד הנשיא של "מועצת הברית" שהיא הרשות המבצעת, כמו כן הפרלמנט מורכב משתי בתים הנבחרים המתחלפים אחת לארבע שנים, "מועצת המדינות" שבה 46 חברים וכן "המועצה הלאומית" בה 200 חברים הנבחרים בהתאם לגודלו היחסי של כל "קנטון". שוויץ מאופיינת ברמת חיים גבוה וכלכלה חזקה וידועה כבעלת משטר ייחודי המכונה לעיתים "דמוקרטיה ישירה" או "דמוקרטיה סמי-ייצוגית" בשל הצורה שבה המשטר פונה אל העם ומעודד אותו לקחת חלק בקבלת ההחלטות בזירה הפוליטית ולעצב את עתיד המדינה.

·      "ארץ המשאלים"- כאמור בחיי היום יום של האזרח השוויצרי הוא נדרש לעיתים קרובות להכריע בענייני המדינה השונים בצורת משאלי עם שתוצאותיהם מחייבים את מוסדות המדינה. החל משנת 1848 נעשה שימוש בשוויץ בשיטה זו וכיום נדרש האזרח להשתתף במשאלי עם בממוצע 10 פעמים בשנה. כל שינוי חוקתי מחייב פנייה במשאל לציבור וכן כל אזרח רשאי לדרוש משאל עם על כל חוק שעובר בפרלמנט או הצעה ממשלתית במידה והוא מצליח לאסוף 50 אלף חתימות (במקרים מסוימים יותר) בתוך 100 ימים. מחד אכן ניתן לומר ששיטת פנייה זו לאזרחי המדינה הינה צורה מובהקת של עידוד השתתפות פוליטית בקרב הציבור אך למשאלי העם יש גם טענות נגד בכך שישנה שחיקה, בשל ריבוי ההצבעות, הגורמת לאיבוד עניין של הציבור ב"השתתפות פוליטית", טיעון נוסף מתייחס לכך שרק בשנת 1971 ניתנה לנשים בשוויץ הזכות לבחור ולהיבחר ע"י משאל עם בעוד בית הנבחרים היה מוכן למהלך קודם לכן.

·      אחוזי הצבעה בבחירות- בבחירות הלאומיות אנו עדים לאחוזי השתתפות נמוכים כאשר הנתונים מצביעים על שחיקה מגמתית מבחירות לבחירות, בעוד בשנות החמישים היו כשבעים אחוזי השתתפות (69.1% בשנת 1951), בתחילת שנות השבעים יש ירידה מתחת לשישים אחוזים (56.4% בשנת 1971) ובסוף העשור אף מתחת לחמישים אחוזים (48.1% בשנת 1979), כיום מדובר אחוזים דומים כאשר בבחירות האחרונות בשנת 2007 עמדו על 48.3%. אם כן אנו נקראים לשאלה מדוע במדינה שמעודדת את השתתפות האזרח יש אחוזי בחירה כה נמוכים? האם יתכן שאכן ריבוי המשאלים ובחירות גורם לאזרח לאבד עניין? להמחשה אדגים כמשל מחקר שנעשה בשנת 2005 ועסק בשיעורי ההצבעה בשוויץ והתמקד בקנטון שבו אפשרו החל מב-1994 להצביע בבחירות בהמצאות הדואר ולמעשה לאורך השנים חלה ירידה בשיעור ההצבעה, לכן נראה כי לעיתים כאשר מנסים להקל ולעודד את השתתפות האזרח מקבלים תוצאה הפוכה (מצד שני אי אפשר לדעת מה היה שיעור ההצבעה בלי משאלי העם, ייתכן שאף נמוך יותר).

·      הזירה המפלגתית- בשוויץ יש ריבוי מפלגות, 12 במספר, אשר משקף ונותן ביטוי למגוון הציבוריים והקבוצות הקיימות כאשר כל מפלגה ולובי בפרלמנט נתמכת ע"י קבוצות השפעה, כמו איכות הסביבה שמורכבת מלובי של "המפלגה הירוקה" (GP) וה"מפלגה הירוקה-ליבראלית" (GLP) וכן המפלגה הגדולה בפרלמנט "מפלגת העם השוויצרי" (SVP) שהתחילה כמפלגה של איגוד החקלאיים שאימצה לתוכה גופים מימין המפה עם השנים, ניתן לומר אף כי בשיטת הקונפדרציה השוויצרית ניתנת אוטונומיה רבה לאוכלוסיות השונות במסגרת ה"קנטונים" וכך עולה מעורבות רבה יותר במסגרות מקומיות, במעגל הקטן יותר הסובב את האזרח .   

סיכום

יפן- הינה מדינה דמוקרטית יציבה בעלת כלכלה חזקה אשר מעודדת את שותפות הציבור בתהליך הפוליטי, אולם נראה כי הצורה הנפוצה ביותר היא מעיין יחסי הון ושלטון שבאים לידי ביטוי ביחסי פטרון- לקוח מודרניים בהם לגופים הכלכליים (חברות, איגודי עובדים, איגודים חקלאיים וכו') יש כוח עצום  בזירה הפוליטית. הנתונים על אחוזי ההצבעה בבחירות, העלייה במגמה של התאגדות בקבוצות השפעה וכן מעורבות מוגברת בבחירות המקומיות מצביעה על מסורת יפנית של השתתפות ולקיחת אחריות על החברה ועל הזירה הפוליטית אם כי נושא מעמד הנשים הנוגע למקומה של האישה היפנית בחברה ולרמת הייצוגיות הנמוכה של נשים בפרלמנט וכן להתייחסות המעסיקים כלפיהן מעיב ומעלה ביקורת על כך שאין עידוד נשים להשתתפות שווה.

ניגריה- הינה מדינה דמוקרטית שברירית ולא יציבה שאינה מעודדת השתתפות רבה אם כי נראה שבקרב הציבור הניגרי קיים להט רב להיות חלק מקבלת ההחלטות ועיצוב הזירה הפוליטית. יש לציין כי ההרכב ההטרוגני במדינה על  הגיוון האתני והדתי וכן הבערות והעוני הרב יצרו במהלך השנים התנגשויות רבות שניתן לראותם כסוג של השתתפות פוליטית אלימה אשר סופה להיגמר בהפיכה צבאית שמפילה את הדמוקרטיה ולכאורה בולמת את כל סוגי ההשתתפות. יש לציין כי בניגריה קיימים יחסי פטרון- לקוח כפי שמצויים במדינות עולם שלישי לפיהם הכסף והטבות הכלכליות משמנות את גלגלי התמיכה וגורמות למע' להיות מושחתת ואף פוגע בעקרונות הדמוקרטיים המתבטאים בהליך בחירות לא תיקני. ניגריה היא מדינה נבערת שמרבית אוכלוסייתה נאבקת במלחמת הישרדות מתמדת, בה מעמד האישה באזורים מסוימים נחות ומחפיר  ועל כן השתתפות האזרחים היא נחלת מיעוט מבוסס כלכלית אלא עם כן ההשתתפות באה לידי ביטוי בהתפרצויות אלימות השכיחות במדינה. 

קובה- בנוף העולמי המשטר הקובני הוא יצור מעניין ומורכב, משטר טוטליטארי קומוניסטי  אשר בולם השתתפות בו שולט אדם אחד ורעיון אחד  מזה שנים רבות, משטר שבו יש עידוד להשתתפות רק במסגרת הרעיונות הקומוניסטים  ותמיכה במשטר הקיים, שהרי למתנגד, למפגין, לאופוזיציה וכו' צפויים רדיפות אלימות מצד השלטון שהסתיימו ברבות השנים בכליאה מסיבית ואף בהוצאות להורג. בקובה אומנם יש בחירות לפרלמנט ואפשרות להיבחר גם מקרב אוכלוסיות חלשות אך כל זאת בטל מאחר וכאשר המילה האחרונה בקביעת המדיניות ואף בבחירת הנציגים בידיה של קבוצה אחת ששולטת בזירה הפוליטית אזי אין משמעות לצורת השתתפות מוכוונות זו או אחרת .יש לציין כי נראה  שישנה התמתנות הדרגתית שהחלה בנפילת ברה"מ התעצמה בשל התדרדרות כלכלית וממשיכה במצבו הרפואי המתדרדר של פידל קסטרו, המנהיג הכריזמטי, ונדמה כי הטבעת סביב צווארו של העם הקובני הולכת ומתרופפת .

שוויץ- מבין המדינות אותם בחנתי אין מדינה בה באה לידי ביטוי בצורה מובהקת כל כך עידוד השתתפות פוליטית בקרב הציבור כמו בשוויץ. שוויץ היא מדינה דמוקרטית, ליברלית ויציבה בה יש מסורת ארוכה של הבאת הזירה הפוליטית לכסא של האזרח ול-ציוד משרדי אשר לרשותו בכך שהיא קוראת לו להכריע על מגוון רחב של נושאים במשאלי עם מרובים, יש שיטענו אף בצורה מוגזמת ולעיתים לא יעילה, זאת ועוד האזרח יכול להוביל, בצורה שאינה מורכבת מדי, מהלך שיסתיים במשאל עם הנוגע לנושא אותו הוא וחבריו (החתומים) רואים כחיוני. כמו כן השיטה השוויצרית בה יש מחוזות אוטונומיים, "קנטונים", וכן ריבוי המפלגות בפרלמנט מעודדת פלורליזם ונותנת לאוכלוסיות שונות לבוא לידי ביטוי ולהשתתף. השאלה שעולה מהנתונים היא מדוע אחוזי ההצבעה כה נמוכים? אין תשובה אחת ברורה, ייתכן  שמדובר בחברה שלא כל כך מתעניינת בזירה הלאומית ומתמקדת במקומית וייתכן שריבוי ההצבעות והמשאלים גורם לשחיקה וחוסר עניין, כראייה לכך אציין סקר בינלאומי של רמת ההתעניינות הציבורית בפוליטיקה המראה כי רמת ההתעניינות בשוויץ די נמוכה עם 45%, לשם המחשה בישראל רמת ההתעניינות מגיעה ל70% (סקרי WVSׂ).

בחסות השכרת רכב בסט



עוד מכותב זה
עוד מאמרים מכותב זה
מדעי החיים
חוש השמיעה ממלא תפקידים חשובים רבים בחיי היומיום, כולל תפקיד מרכזי בתקשורת המילולית האנושית. גלי הקול מותמרים לאות עצבי באמצעות תאי שערה...
מדעי החיים
מערכת העצבים המרכזית כוללת את מוח הגולגולת ואת מוח השדרה (אשר ידוע גם כחוט השדרה). הם מוגנים על-ידי שכבת עצם: המוח מכוסה בעצמות הגולגולת,...
מדעי החיים
המקור של המחלה הוא מייד מתבטא של פעילות ישירה של המוח שהיא לא על רקע מטבולי, יש אחוז מהאוכלוסייה שיש להם את ההתפרצויות הללו. יש לנו ירי...
מדעי החיים
חוש הריח הוא חוש כימי. הוא עוזר לנו, בין השאר, לזהות מזונות ולהימנע ממאכלים מקולקלים שאינם ראויים לאכילה. במיני יצורים רבים הוא מסייע...
מדעי החיים
ראשית המחקר על ה - LTM הוא ב - 1885. היה זה אבינגהוז היקר (האיש בעל ההברות חסרות המשמעות) שהמציא שיטות שאפשרו לחקור את הזכרון. אבינגהוז בנה...
מאמרים אחרונים
מאמרים אחרונים
זוגיות
מה שלא הצליח בפרק א', המון פעמים מצליח בגדול בפרק ב': לומדים לקחים, מבינים מה מחפשים ובעיקר מה ממש לא מחפשים. גם אתה מאושר כיום בזוגיות פרק...
צרכנות כללי
בעוד כלות משקיעות שעות רבות במטרה להיות הכלה שהן חלמו תמיד להיות, דווקא על החתנים אין ממש פוקוס ויום ההתארגנות שלהם מוגדר כסימן שאלה אחד...
נדל\"ן ושיפוצים
גם אם אין בידכם היכולת לרכוש דירה חדשה ולעזוב את דירתכם המתיישנת, אין ממה לחשוש ולהיכנס לדיכאון, באמצעות העבודה המקצועית של חברת נתנאל...
נדל\"ן ושיפוצים
גם אם אין בידכם היכולת לרכוש דירה חדשה ולעזוב את דירתכם המתיישנת, אין ממה לחשוש ולהיכנס לדיכאון, באמצעות העבודה המקצועית של חברת נתנאל...
נדל\"ן ושיפוצים
גם אם אין בידכם היכולת לרכוש דירה חדשה ולעזוב את דירתכם המתיישנת, אין ממה לחשוש ולהיכנס לדיכאון, באמצעות העבודה המקצועית של חברת נתנאל...
 

risom

התחברות לאתר






התחבר באמצעות:

פרסום חברה ומדינה

ג'ון מקיין
מיהו ג'ון מקיין המועמד לנשיאות
http://www.exploremccain.com/

חוזים והסככמים
כל ההסכמים והחוזים להורדה חופשית
www.hoze.co.il

STU2

מאמרים - כל הזכויות שמורות לפרסום אתרים באינטרנט מבית אקטיביטק בע"מ קידום אתרים